יכול או לא יכול growth mindset story previewNEW

יכול או לא יכול

סיפור אינטראקטיבי קצר על מסוגלות אישית, על הדרך מ"אני לא יכול" ל"אני כן יכול", ניסיון אחד בכל פעם.

ג'ורדי מהדובתולים מתקשה לגזור במספריים ואומר שהוא לא מצליח

מסוגלות אישית אצל ילדים, בסיפור קצר אחד

כל ילד מגיע לרגע שבו הוא אומר "אני לא יכול". הוא מניח את העיפרון, מוותר על הפאזל, או מתפרק על המספריים. בדיוק הרגע הזה הוא המקום שבו נבנית מסוגלות אישית.

בסיפור הזה ג'ורדי לא מצליח לגזור במספריים. הוא מרגיש שכולם יכולים חוץ ממנו. הילדים שצופים בוחרים מה ג'ורדי יעשה עכשיו: לוותר, לבקש ממישהו שיעשה את זה במקומו, או לבקש משוב ולנסות שוב.

רק דרך אחת מלמדת אותו לגזור. זו דרך פשוטה להראות לילדים את הכוח של "עדיין": אתה עוד לא מצליח, ויש דרך להגיע לזה. הסיפור נותן לחדר שפה משותפת לנסות, להתקשות וללמוד, שאפשר לחזור אליה בפעם הבאה שילד אומר "אני לא יכול".

כיתה של ילדים צופה בסיפור של הדובתולים על מסוגלות אישית על המסך, המורה מנהלת איתם שיחה

סיפור על מסוגלות אישית שמתחיל את השיחה

אפשר להעלות את זה על המסך במפגש בוקר או כפתיחה קצרה. הכיתה רואה את ג'ורדי מתקשה, מצביעה על מה שהוא צריך לעשות, ורואה מה קורה עם כל בחירה. בסוף יש לכם חדר שלם מוכן לדבר על מה זה "אני עדיין לא יכול" באמת, ולמה לבקש משוב עדיף על לוותר.

דיבור עצמי חיובי לילדים, בצורה קונקרטית

מטפלות והורים יכולים להשתמש בסיפור אחד על אחד כדי להפוך את הדיבור העצמי לגלוי. ג'ורדי אומר בקול את הדברים שילדים אומרים לעצמם: "אני כזה גרוע בזה", "כולם יכולים חוץ ממני". עצרו אחרי כל משפט ושאלו את הילד אם זה נכון, ומה ג'ורדי יכול היה להגיד במקום. זו דרך עם לחץ נמוך לתרגל דיבור עצמי חיובי והתמדה עם ילד שהיה נסגר אם הייתם שואלים אותו על זה ישירות.

איך להשתמש בזה כפעילות לחיזוק מסוגלות אישית

אפשר לצפות עד הסוף ולשוחח על מה שראיתם. גם זה עובד. אבל הדרך הטובה יותר: להפעיל את הסיפור ממש לפני משימה שקשה לילד, ולהשתמש בו כפעילות שמסגרת את היום. הסיפור נותן להם את המילים, נותן לחדר שם למיומנות שמתאמנים עליה. ואז, כשה"אני לא יכול" האמיתי צץ באמצע הפעילות, לילד כבר יש שפה לזה: עדיין לא, ואני יכול לבקש משוב. הפעילות הופכת למרחב הבטוח לנסות את מה שזה עתה ראו את ג'ורדי לומד.

הכוח של "עדיין": מ"אני לא יכול" ל"אני כן יכול"

לוותר משאיר אותך ב"אני לא יכול"

כשג'ורדי מוותר, או מעביר את המספריים למישהו אחר, הבעיה נראית פתורה. אבל הוא עדיין לא יודע לגזור. הסיפור נותן לילדים לראות את הבחירות האלה משחקות, ולהרגיש למה הן לא עובדות: אם אתה מוותר או נותן למישהו לעשות את זה במקומך, אתה נשאר תקוע ב"אני לא יכול". הילדים מגיעים למסקנה הזו בעצמם, וזה נוחת חזק יותר מאשר שיגידו להם.

לבקש משוב הופך את זה ל"אני כן יכול"

בדרך של המשוב, דוב שם לב שג'ורדי מחזיק את המספריים הפוך. משוב קטן אחד, עוד ניסיון אחד, וג'ורדי מצליח לגזור. זה כל הרעיון של הכוח של "עדיין" בסצנה אחת: המיומנות לא הייתה בלתי אפשרית, היא פשוט עוד לא הייתה שם. מיד אחרי הצפייה, תנו לילדים משימה קשה אבל אפשרית ותנו להם לבקש משוב בדיוק כך.

על הדובתולים

הדובתולים עוסקת בעזרה לילדים להיות טובים בחלקים הקשים של להיות ילד, מגיל צעיר. הסיפור הזה על מסוגלות אישית הוא אחד מתוך אוסף שהולך וגדל. כל אחד לוקח רגע אמיתי שילדים נתקלים בו, ונותן למבוגר בחדר דרך פשוטה לדבר עליו.

יכול או לא יכול game preview

מוכנים לשחק יכול או לא יכול?

שאלות שהורים, מורות ומטפלות שואלים

מתחילים מרגע אמיתי שבו הם תקועים, ונותנים להם שני רעיונות: המילה "עדיין", והמהלך של לבקש משוב. הסיפור הזה עושה את שניהם. ג'ורדי לא מצליח לגזור במספריים, והדרך היחידה שעובדת היא זו שבה הוא מבקש משוב ומנסה שוב. צפו בזה פעם אחת, ואז בפעם הבאה שהילד אומר "אני לא יכול", הוסיפו "עדיין", ושאלו איזה משוב יכול לעזור. הסיפור נותן להם תמונה לחבר אליה את המילים האלה.

זה ההבדל בין "אני לא יכול לעשות את זה" לבין "אני עדיין לא יכול לעשות את זה". המילה האחת הזו הופכת מבוי סתום לשלב בדרך. הסיפור מראה את זה בלי להגיד את המשפט: ג'ורדי לא מצליח לגזור, ואז הוא לומד תיקון קטן אחד והוא מצליח. הילדים רואים שהמיומנות לא הייתה בלתי אפשרית, היא פשוט עוד לא הייתה שם.

כן. פתחו את זה על הסמארטבורד במפגש בוקר או כפתיחה קצרה לפני פעילות מאתגרת. הכיתה מצביעה על מה שג'ורדי צריך לעשות, ואתם עוצרים כדי לשאול למה כל בחירה עובדת או לא. זה רץ מצוין כסיפור אינטראקטיבי עצמאי על מסוגלות אישית לגילים 4 עד 8, וגם כפתיחה קצרה לפני כל משימה שבה ילדים נוטים לוותר.

ג'ורדי מנסה לגזור במספריים ולא מצליח. הוא מרגיש שכולם יכולים חוץ ממנו. הילדים שצופים בוחרים מה הוא יעשה עכשיו: לוותר, לבקש ממישהו שיגזור לו, או לבקש משוב. לוותר ולבקש ממישהו משאירים אותו תקוע. בדרך של המשוב, דוב שם לב שהוא מחזיק את המספריים הפוך, ג'ורדי הופך אותם, מנסה שוב, וזה עובד.

הפעילו קודם את הסיפור, ואז עברו ישר למשימה מעשית והתייחסו אליה כפעילות לחיזוק מסוגלות אישית של היום: יצירה מאתגרת, פאזל חדש, קשירת שרוכים, כתיבת אות קשה. הכלל פשוט, והוא משמש גם כפעילות התמדה לילדים: כשנתקעים, לא מוותרים ולא מעבירים את זה למישהו אחר, מבקשים משוב אחד ומנסים שוב. תפסו ילדים שמשתמשים ב"עדיין" בקול ותנו לזה שם. הלולאה הזו, לצפות ואז לעשות, היא מה שהופך את ההתמדה אצל ילדים מפוסטר על הקיר למשהו שהם באמת מתרגלים.

ג'ורדי אומר בקול את הדברים שילדים חושבים בשקט: "אני כזה גרוע בזה", "כולם יכולים חוץ ממני". לשמוע את זה מדמות הופך את זה לבטוח לשים לב. עצרו על המשפטים האלה ושאלו את הילד אם זה נכון, ומה ג'ורדי יכול היה להגיד במקום. זה הופך את הדיבור העצמי למשהו שאפשר להסתכל עליו ביחד, במקום תחושה שהילד תקוע בתוכה.

הכי טוב מתאים לגילים 4 עד 8. הסיפור קצר והבחירות ברורות, אז גם הקטנים נשארים עם זה. הגדולים יותר נהנים מהשיחה על למה לוותר ולבקש ממישהו אחר לא באמת עוזרים.

זה בחינם. בלי חשבון, בלי אפליקציה להתקין, בלי פרסומות. זה רץ בכל דפדפן בטלפון, בטאבלט או במחשב.