הנה 30 פעילויות בתוך הבית ליום גשום. תערובת של קלאסיקות ושל מקוריות של הדובתולים. כל פעילות קלה להכנה עם דברים שכבר יש לכם בבית, וכל אחת מהן נוטה לייצר בדיוק את הרגעים שבאמת מלמדים ילדים משהו — לחלוק, להתמקח, לחכות, להתאושש מתסכול.
אפשר לדלג לכל פעילות דרך הרשימה למטה, או פשוט לגלול ולתת למשהו למשוך את העין.
קפצו לפעילות
- שיתוף הפעולה של מבצר השמיכות
- אמנות על חלון גשום
- פרויקט הבישול בקערה אחת
- מסלול מכשולים בתוך הבית
- עולם בקופסת קרטון
- סיפור בתורות
- דף צביעה על חברות
- תכנון מופע בובות
- ציור בצבעי מים ביחד
- פיסול בבצק משחק
- אפייה ליום גשום
- משחקי קופסה ומשחקי קלפים
- בנייה עם לגו וקוביות
- פיקניק ומסיבת תה בבית
- מטוסי נייר
- אתגר פאזל
- אוריגמי וקיפולי נייר
- הטבעות עלים והדפסי טבע
- לכתוב ולאייר ספר קטן
- ניסויי מדע במטבח
- שולחן פינג פונג ביתי
- קישוטי חדר ליום שמשי
- להכין ולשלוח כרטיס ברכה
- מגלשת המזרן
- משחק קופסת האף של הליצן
- משחק שרשרת צעדי הריקוד
- באולינג בבית
- כלי נגינה ביתיים והרכב מוזיקלי
- קופסה תחושתית
- העיתון המשפחתי
30 פעילויות לילדים ליום גשום
1. שיתוף הפעולה של מבצר השמיכות
בניית מבצר דורשת משא ומתן בכל שלב. איפה הוא יהיה? כמה גדול? מי מחליט? אנחנו לא מתכננים את זה מראש בשבילם. הבלגן של למצוא את הדרך ביחד — זאת הפעילות עצמה.
חומרים: שמיכות, כריות, כיסאות, אטבי כביסה או מהדקים
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- שני ילדים רוצים מיקום שונה. "לשניכם יש רעיונות. איך אפשר להחליט?"
- מישהו רוצה להיות האחראי. "כולם זוכים לעזור בבנייה. איזה חלק היא יכולה לעשות?"
- המבצר קורס. מישהו מאשים מישהו אחר. "הוא נפל. זה מתסכל. מה אפשר לנסות אחרת?"
- לא כולם נכנסים פנימה בנוחות. "המקום קטן. איך כל אחד יכול להרגיש חלק?"
- מישהו רוצה להוסיף משהו שעלול להפיל את המבנה. "מה לדעתכם יקרה אם נוסיף את זה?"
2. אמנות על חלון גשום
אנחנו מדביקים נייר על החלון, בדיוק במקום שהגשם פוגע בו. הילדים מציירים מה שהם רואים, מה שהם מדמיינים, ואיך הגשם גורם להם להרגיש. הציורים שלהם נמצאים בסוף זה ליד זה על הזכוכית. זאת כל המטרה.
חומרים: נייר, נייר דבק, טושים או צבעי פנדה
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- מישהו מצייר "לתוך" המרחב של חבר אחר על החלון. "הציורים שלכם שכנים עכשיו. מה דעתכם על זה?"
- מישהו אומר שהציור של השני לא נכון. "ככה לא נראה גשם!" שאלו: "ראית שגשם נראה אותו דבר בכל פעם?"
- ילד מצייר משהו עצוב או כועס. אל תפנו אותו לכיוון אחר. תהו יחד: "ספר לי על הציור שלך. מה קורה בו?"
- מישהו רוצה את המקום ה"הכי טוב" על החלון. "כולם רוצים לראות. איך אפשר לחלוק את החלון?"
3. פרויקט הבישול בקערה אחת
מתכונים פשוטים בלי אפייה עובדים הכי טוב: תערובת חטיפים, כריכים, קרקרים מקושטים. אנחנו משתמשים בכוונה בקערה אחת באמצע. כל אחד מוסיף את המרכיב שלו לאותו כלי. התוצר הסופי שייך לכולם, ולכן כל החלטה היא משותפת.
חומרים: מרכיבים פשוטים (דגני בוקר, פירות יבשים, קרקרים, ממרחים), קערה אחת, כפות
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- מישהו מוסיף יותר מדי ממרכיב אחד. "עכשיו יש המון צימוקים. איך האחרים מרגישים עם זה?"
- מישהו לא רוצה שהמרכיב שלו ייגע במרכיב של מישהו אחר. בקערה משותפת, דברים נוגעים. "מה אפשר לעשות?"
- מישהו רוצה לערבב אבל זה לא התור שלו. "לחכות זה קשה. התור שלך מגיע."
- התוצאה הסופית לא נראית כמו שמישהו דמיין. "זה יצא אחרת מהתכנון. מה אתה אוהב בזה?"
- מישהו לא רוצה לחלוק את התוצר הסופי בשווה. "כולם תרמו. איך כדאי לחלק את זה?"
4. מסלול מכשולים בתוך הבית
הילדים מתכננים ובונים מסלול ביחד, ואז עוברים בו בתורות. חלק הבנייה דורש הסכמה. התורות דורשים סבלנות. ותמיד מישהו רוצה להיות ראשון.
חומרים: כריות, כיסאות, נייר דבק על הרצפה, מה שיש בבית
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- כולם רוצים להיות ראשונים. "איך כדאי להחליט על הסדר?" תנו להם למצוא פתרון.
- מישהו משנה את המסלול בזמן שמישהו אחר עובר בו. "היא היתה באמצע. איך לדעתך היא מרגישה?"
- מישהו אומר שהשני עשה את זה "לא נכון". "יש דרכים שונות לעבור בו. גם הדרך שלו נחשבת."
- מישהו מתוסכל ורוצה לפרוש. תנו לרגש להיות שם. "זה יותר קשה ממה שציפית. איזה חלק אתה יכול לנסות?"
- מישהו מסיים הרבה יותר מהר ומאבד סבלנות בהמתנה. "לחכות זה חלק מהמשחק. מה אפשר לעשות בזמן ההמתנה?"
5. עולם בקופסת קרטון
קופסה גדולה אחת, או כמה קטנות. הילדים הופכים אותן לכל מה שהם מדמיינים: מכונית, בית, חללית. כשכמה ילדים חולקים קופסה אחת, כל החלטה הופכת למשא ומתן. תנו להם מרחב למצוא את הדרך.
חומרים: קופסאות קרטון, טושים, נייר דבק, מספריים (בעזרה)
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- שני ילדים רוצים שהקופסה תהיה דברים שונים. "היא לא יכולה להיות מכונית ובית באותו זמן. מה אפשר לעשות?"
- מישהו מצייר על חלק שילד אחר רצה. "פה היא רצתה לשים את החלון שלה. מה עכשיו?"
- מישהו רוצה לחתוך את הקופסה אבל אחרים לא בטוחים. "זאת החלטה גדולה. ברגע שחותכים, זה נשאר חתוך. מה כולם חושבים?"
- היצירה המוגמרת לא תואמת למה שמישהו דמיין. "זה הפך למשהו אחר. מה אתה אוהב במה שזה כן?"
- מישהו לא רוצה לחלוק את הקופסה בכלל. "הקופסה הזאת היא של כולם. איך כולנו יכולים להיות חלק ממנה?"
6. סיפור בתורות
אדם אחד מתחיל סיפור, ואז מעביר אותו לבא בתור. כל אחד מוסיף חלק. הסיפור הולך למקומות שאף אחד לא ציפה להם. זה בדרך כלל הרגע שבו הילדים מתחילים לצחוק, וגם הרגע שבו מישהו מתעצבן. שניהם מועילים.
חומרים: רק דמיון (או נייר לציור סצנות)
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- מישהו לוקח את הסיפור לכיוון שמישהו אחר לא אוהב. "הסיפור השתנה. איך זה מרגיש?"
- מישהו מנסה "לבטל" את מה שהקודם הוסיף. "החלק הזה כבר בתוך הסיפור. מה קורה עכשיו?"
- מישהו הופך את הסיפור למפחיד או אלים. תנו לזה לקרות, ואז תהו: "מה הדמויות צריכות עכשיו?"
- מישהו מדבר יותר מדי זמן ואחרים מאבדים סבלנות. "לכל אחד יש תור להוסיף. תשמור על חלק קצר כדי שגם אחרים יוכלו לשחק."
- מישהו לא רוצה להשתתף. "אתה יכול להקשיב ולהצטרף כשתהיה מוכן."
7. דף צביעה על חברות
מצאו את הפעילות כאן: דף צביעה על חברות — חתול ותנין →
לפעמים ימים גשומים קוראים למשהו שקט. צביעה ביחד היא דרך רגועה להיות קרובים זה לזה בלי הלחץ של בנייה או החלטות. הדפיסו דף צביעה על חברות ותנו לילדים לצבוע זה לצד זה — או לעבוד על אותו דף ביחד, כשכל אחד בוחר חלקים שונים.
חומרים: דף צביעה מודפס, צבעי פנדה או טושים
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- שני ילדים רוצים לצבוע את אותה דמות. "שניכם רוצים לצבוע את החתול. מה אפשר לעשות?"
- מישהו צובע "מחוץ לקווים" או בצורה לא צפויה. "היא צבעה את התנין בסגול!" תנו לזה להיות. "יש המון דרכים לצבוע."
- מישהו מסיים מהר יותר ומתחיל להשתעמם. "סיימת. מה אפשר לעשות בזמן שהיא מסיימת?"
- דף הצביעה המוגמר נראה אחרת מהצפוי. "למי כדאי לתת את זה? יצרתם את זה ביחד."
8. תכנון מופע בובות
הכנת הבובות היא רק ההתחלה. העבודה האמיתית היא לתכנן מופע ביחד: מי משחק איזו דמות, מה הסיפור, מתי כל אחד מדבר. כל החלטה דורשת הסכמה של כולם. הקדישו לזה צהריים שלמים.
חומרים: שקיות נייר או גרביים, טושים, חוטי צמר, "במה" (שולחן, קופסה, שמיכה מעל כיסאות)
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- כולם רוצים את אותה דמות. "רק אדם אחד יכול להיות הנסיכה. מה אפשר לעשות?"
- מישהו רוצה שהבובה שלו "תנצח" או תהיה הגיבורה. "לכל בובה יש תפקיד. איך כולן יכולות להיות חשובות?"
- המופע יוצא אחרת מהמתוכנן. מישהו שוכח את המשפט שלו. "מה קורה עכשיו? אפשר להמשיך?"
- מישהו לא אוהב איך שמישהו אחר ביצע את התפקיד שלו. "היא עשתה את זה בדרך שלה. הדרך שלך יכולה להיות שונה כשיגיע התור שלך."
- הקהל (הורים, אחים) לא מקשיב מספיק. "איך הרגשת כשהם לא צפו? מה אפשר להגיד?"
פרויקט הבובות הזה נמצא בלב מה שאנחנו עושים. השיעור הראשון בקורס שלנו חינמי אם תרצו הדרכה צעד אחר צעד לבניית מופע בובות שלם ביחד.
9. ציור בצבעי מים ביחד
צבעי מים הם בלתי צפויים בצורה יפהפייה. הצבעים נמרחים, הצורות מפתיעות, התוצאה אף פעם לא בדיוק מה שתכננתם. הקימו שתי עמדות או חלקו פלטה אחת. צנצנת המים המשותפת מתעכרת מהר, וזה בדרך כלל הרגע שבו מתחיל הוויכוח הראשון.
חומרים: צבעי מים, מכחולים, נייר, צנצנות מים
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- שני ילדים רוצים את אותו צבע באותו זמן. "מה אפשר לעשות בזמן שהיא מסיימת איתו?"
- הצבעים של ילד אחד נמרחים לתוך הנייר של השני אם הם חולקים משטח. "מה קרה? זה הורס את זה, או פשוט עושה את זה אחרת?"
- מישהו מתוסכל כי הציור שלו לא נראה כמו שדמיין. "זה יצא אחרת מהתכנון. איך אפשר לקרוא למה שזה הפך להיות?"
- ילד אחד מסיים הרבה יותר מהר ורוצה להתחיל מיד ציור נוסף. "היא עדיין עובדת על שלה. איך אפשר להתעסק במשהו בלי לזרז אותה?"
10. פיסול בבצק משחק
בצק משחק הוא מאוד סלחני. טעויות נמעכות והופכות למשהו חדש. תנו לכל ילד צבע משלו בהתחלה, ואז צפו במה שקורה כשמתחילים להחליף, כשצבעים מתערבבים בטעות, וכשילד אחד נשאר עם יותר מהשני.
חומרים: בצק משחק בכמה צבעים (קנוי או ביתי), מערוכים, תבניות (לא חובה)
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- שני צבעים מתערבבים יחד. "ערבבת אותם. איך אתה מרגיש עם זה? איזה צבע זה יצר?"
- לילד אחד יש בצורה ניכרת יותר בצק מהשני. "לה יש יותר. מה אפשר לעשות כדי שזה ירגיש הוגן?"
- מישהו נסער שהיצירה שלו לא נראית כמו שצריך. "תמיד אפשר למעוך ולהתחיל מחדש. או אולי זה סוג חדש של יצור?"
- ילד אחד רוצה להגיד לשני בדיוק מה ליצור. "היא רוצה ליצור דבר משלה. אתה יכול ליצור את שלך ולתת לה ליצור את שלה?"
11. אפייה ליום גשום
אפייה ביחד פירושה לחכות לתור, לעקוב אחרי הוראות בסדר הנכון ולחלוק את מה שיוצא מהתנור. שמרו על מתכון פשוט: מאפינס, עוגיות או קרקרים מקושטים. והתכוננו להמתנה. חמש עשרה דקות בתנור זה המון זמן כשאתה בן שבע.
חומרים: מרכיבים למתכון פשוט, כוסות מדידה, קערת ערבוב, תבנית אפייה
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- שני ילדים רוצים לשפוך את אותו מרכיב. "רק אדם אחד יכול לשפוך בכל פעם. איך נחליט מי ראשון?"
- מישהו מוסיף יותר מדי ממשהו. "במתכון כתוב כוס אחת אבל הוספנו שתיים. מה אפשר לעשות?"
- התוצאה המוגמרת לא נראית כמו התמונה במתכון. "זה יצא אחרת מהתמונה. זה עדיין נחשב שלנו?"
- קשה לחכות שזה ייאפה. "זה צריך חמש עשרה דקות. מה אפשר לעשות בזמן שאנחנו מחכים?"
12. משחקי קופסה ומשחקי קלפים
משחקי קופסה טובים בשביל להפסיד בכבוד, לעקוב אחרי כללים שכולם הסכימו עליהם ולחכות לתור. כל אלה באמת קשים. המפתח הוא לבחור משחק שבאמת כיף לכל שחקן, לא רק לבכור או לתחרותי ביותר.
חומרים: כל משחק קופסה או משחק קלפים ברמה המתאימה לכל המשתתפים
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- מישהו מפסיד ונסער. תנו לרגש להיות שם. "להפסיד מרגיש רע. זה אמיתי. מה אתה רוצה לעשות — לשחק שוב או לקחת הפסקה?"
- מישהו מעקם כלל לטובתו. "הכללים אומרים שכולם עושים אותו דבר. מה קורה אם כל אחד ממציא כללים משלו?"
- ילד אחד הרבה יותר טוב במשחק וכל הזמן מנצח. "יש אנשים שמכירים את המשחק הזה יותר טוב. זה נראה הוגן? מה אפשר לשנות?"
- מישהו מאשים אחר ברמאות. "למה אתה חושב שהיא עשתה את זה? מה יגרום למשחק להרגיש הוגן לכולם?"
13. בנייה עם לגו וקוביות
בנייה זה לצד זה עם קוביות משותפות היא אתגר של שיתוף פעולה. מי מקבל את החלקים הכחולים? מה קורה כשמישהו מפיל משהו בטעות? האם הם בונים דבר אחד ביחד או שני דברים בנפרד? תנו להם למצוא את הדרך.
חומרים: לגו, דופלו, או כל קוביות בנייה
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- שני הילדים רוצים את אותו חלק. "יש רק חלק אחד כזה. איך אפשר להחליט מי מקבל אותו?"
- מישהו מפיל את המגדל של השני בטעות. "היא לא התכוונה. זה עדיין מתסכל. מה קורה עכשיו?"
- ילד אחד רוצה לבנות ביחד; השני רוצה לבנות בנפרד. "לשניכם יש רעיונות שונים. אפשר ששניהם יקרו באותו זמן?"
- היצירה של מישהו נמתחת עליה ביקורת. "זה הרעיון שלו לבניין. זה לא חייב להיראות כמו שלך."
14. פיקניק ומסיבת תה בבית
פרשו שמיכה על הרצפה, סדרו חטיפים, הזמינו את הבובות. ההכנה כיפית בדיוק כמו האכילה: מי יושב איפה, מה הולך לאיזו צלחת, מי מוזג. הילדים שלי מבלים יותר זמן בסידור האורחים מאשר באכילה עצמה.
חומרים: שמיכה, צלחות וכוסות, חטיפים פשוטים, בובות כאורחות (לא חובה)
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- שני ילדים חלוקים על איפה לשים את השמיכה. "לשניכם יש רעיונות. יש מקום שיכול להתאים לשניכם?"
- ילד אחד רוצה להזמין בובה שהשני לא אוהב. "היא לא רוצה את זאת. איך אתה מרגיש עם זה?"
- מישהו לוקח מנת חטיפים גדולה בצורה ניכרת. "אנחנו חולקים את אותו אוכל. לכולם יש מספיק?"
- הפיקניק צריך להסתיים אבל מישהו לא מוכן. "זה הזמן לסדר אבל היא לא סיימה. מה יכול לעזור?"
15. מטוסי נייר
לקפל, לזרוק, לראות אותו צולל אל הקרקע, לנסות שוב. שום דבר לא עף בצורה מושלמת בניסיון הראשון, וזה בערך כל העניין. הקימו תחרות מרחק עם קו נייר דבק על הרצפה. תנו להם לבדוק עיצובים שונים ולראות מה באמת משנה.
חומרים: נייר (משקלים שונים עפים אחרת), מסדרון או חדר פנוי, נייר דבק לקו שיגור
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- המטוס של מישהו עף הרבה יותר רחוק והוא לא מפסיק לחגוג. "אתה נרגש. היא מאוכזבת. שני הרגשות אמיתיים. מה עכשיו?"
- המטוס של ילד אחד בכלל לא עף. "העיצוב הזה לא עבד. מה אפשר לשנות בו?"
- שני ילדים מודדים את המרחק אחרת ומתווכחים על מי ניצח. "מדדתם אחרת וקיבלתם תוצאות שונות. איך נחליט?"
- מישהו מקמט את המטוס שלו מתסכול. "התסכול אמיתי. אתה רוצה דף נייר חדש כדי להתחיל מחדש?"
16. אתגר פאזל
פאזלים מספקים ואיטיים. שילוב טוב לצהריים גשומים וארוכים. פאזל אחד, משותף בין שני ילדים או יותר. לעשות אותו לבד זאת לא המטרה כאן.
חומרים: פאזל ברמת קושי מתאימה (לא קל מדי ולא בלתי אפשרי לגילאים המשתתפים)
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- מישהו חוטף חלק שהשני כבר הושיט אליו יד. "היא עמדה לנסות את החלק הזה. מה קורה עכשיו?"
- ילד אחד פותר את רוב הפאזל והשני מרגיש מחוץ לעניין. "אתה מהיר יותר במציאת החלקים. איך גם היא יכולה להרגיש חלק מזה?"
- הם עובדים כבר זמן מה וזה לא מסתדר. "זה קשה. אתם רוצים להמשיך או לקחת הפסקה ולחזור?"
- נראה שחסר חלק. "אנחנו לא מוצאים את החלק הזה. מה כדאי לעשות?"
17. אוריגמי וקיפולי נייר
לעקוב אחרי שלבים בסדר, לבקש עזרה כשנתקעים, לא לקרוע את הנייר מתסכול. אוריגמי הוא תרגול סבלנות בתחפושת של יצירה. התחילו במשהו קל (קופסה פשוטה, סירה) ובנו משם. סרטון קצר הרבה יותר קל למעקב מהוראות כתובות, עבור רוב הילדים.
חומרים: נייר מרובע (נייר דק יותר מתקפל בצורה נקייה יותר), מדריך אוריגמי למתחילים או סרטון קצר
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- העגור של מישהו לא נראה כמו הדוגמה. "זה יצא אחרת מהתמונה. זה עדיין נחשב עגור?"
- ילד אחד מתוסכל ורוצה לפרוש. "השלב הזה קשה. יעזור לראות את הסרטון שוב, או שמישהו יראה לך לאט?"
- ילד אחד מסיים הרבה יותר מהר ומתחיל ללעוג לקצב של השני. "כל אחד מקפל בקצב שלו. מה אפשר לעשות בזמן ההמתנה?"
- הנייר של מישהו נקרע. "הנייר נקרע. זה מתסכל. אתה רוצה להתחיל מחדש או להמשיך עם זה?"
18. הטבעות עלים והדפסי טבע
מניחים עלה מתחת לנייר, מעבירים צבע פנדה מקולף מעליו, והמרקם עולה אל הנייר. ילדים יכולים לאסוף עלים ממש לפני שהגשם מתחיל או בין מטר אחד לשני, או פשוט להשתמש בצמחים שכבר יש בבית. כל עלה יוצר דוגמה אחרת, וילדים תמיד רוצים להשוות.
חומרים: עלים, נייר לבן, צבעי פנדה מקולפים (הטבעה עם הצד עובדת הכי טוב), נייר דבק להחזיק את העלה במקום
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- שני ילדים רוצים את אותו עלה. "יש רק אחד כזה. מה אפשר לעשות?"
- ההטבעה של מישהו לא יוצאת ברורה. "נסה ללחוץ חזק יותר, או בזווית אחרת. מה משתנה?"
- ילד אחד מסיים ומשתעמם לראות את השני עובד. "היא עדיין עובדת. מה אפשר לעשות בזמן ההמתנה?"
- התוצאות כולן נראות שונות למרות שהשתמשו באותו עלה. "הם מאותו עלה וכולם נראים שונה. למה לדעתך זה ככה?"
19. לכתוב ולאייר ספר קטן
מקפלים כמה דפים לחצי ומהדקים את השדרה. יש לכם ספר. תחליטו על סיפור ביחד: דמויות, עלילה, סוף. אחד כותב, השני מאייר, או שמתחלפים בדפים. רוב הזמן עובר בוויכוח על מה צריך לקרות הלאה, וזה בסדר. זאת הפעילות.
חומרים: נייר מקופל לחוברת, עטים, צבעי פנדה או טושים
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- שני ילדים רוצים שהסיפור ילך לכיוונים שונים. "שני רעיונות. אולי שניהם יכולים לקרות, אחד אחרי השני?"
- ילד אחד רוצה לעשות את כל הכתיבה ושום איור (או להפך). "גם היא רוצה לצייר. איך אפשר לחלק את העבודה?"
- הסיפור נהיה ארוך מאוד והדפים בחוברת נגמרים. "נגמרו לכם הדפים. איך אתם רוצים לסיים את זה?"
- ילד אחד לא אוהב איך שהשותף-לכתיבה אייר את החלק שלו. "זה יצא אחרת ממה שדמיינת. זה עדיין חלק מהסיפור המשותף שלכם."
20. ניסויי מדע במטבח
סודה לשתייה וחומץ, צבע מאכל במים, מנורת לבה ביתית משמן ומים. ניסויי מטבח פשוטים שמרגישים כמו קסם ועולים כמעט כלום. תנו לכל ילד תפקיד: אחד מודד, אחד שופך, אחד רושם מה קורה. הם יחלקו על הכול, וזה טוב.
חומרים: סודה לשתייה, חומץ, צבע מאכל, מים, קערות או כוסות קטנות, כפות, נייר לתעד תוצאות
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- שני ילדים רוצים לעשות את אותו שלב. "רק אדם אחד יכול לשפוך בכל פעם. איך נתחלף?"
- ניסוי לא עובד כמו שציפינו. "זה לא עשה מה שחשבנו. מה קרה? מה אפשר לשנות?"
- ילד אחד משתלט והשני מרגיש מחוץ לעניין. "היא עוד לא קיבלה תור לנסות. מה היא יכולה לעשות עכשיו?"
- מישהו רוצה להמשיך אבל השני סיים. "אתה עוד רוצה לעשות ניסויים. היא סיימה. מה יכול להתאים לשניכם?"
21. שולחן פינג פונג ביתי
אתם לא צריכים ציוד אמיתי. דחפו שורת ספרים לאורך אמצע השולחן כרשת. גזרו צורות של מחבטות מקרטון. השתמשו בכדור גומי קטן או בגרב מגולגל. הכנת הציוד לוקחת בערך עשרים דקות וכולם מתחילים שווים, וזה עוזר.
חומרים: קרטון (למחבטות), נייר דבק או מספריים, ספרים או מגבת מקופלת לרשת, כדור רך וקטן או גרב מגולגל
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- מישהו מתווכח אם החבטה היתה בפנים או בחוץ. "ראיתם את זה אחרת. איך מחליטים כשאין שופט?"
- ילד אחד הרבה יותר טוב בזה. "היא מנצחת הרבה. איך זה מרגיש? מה יכול להפוך את זה לכיף יותר לכולם?"
- מישהו רוצה כל הזמן לשנות את הכללים. "הסכמנו על הכללים בהתחלה. מה קורה אם כל אחד משנה כללים מתי שהוא רוצה?"
- הרשת כל הזמן נופלת. "הרשת כל הזמן מתפרקת. זה מתסכל. עם מה אפשר לתקן אותה?"
22. קישוטי חדר ליום שמשי
אם בחוץ אפור, תעשו את הפנים שמשי. ציירו וגזרו שמשות, קשתות בענן, גלידות, אבטיחים, כל מה שמרגיש כמו קיץ. גלגלו את נייר הדבק כך שלא ייראה מהצד הקדמי, וכסו את הקירות, החלונות, פתחי הדלתות. זה לוקח זמן והאפקט באמת משמח.
חומרים: נייר, צבעי פנדה או טושים, מספריים, נייר דבק
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- שני ילדים חלוקים על אילו קישוטים הולכים לאן. "לשניכם יש דעות על הקיר. איך אפשר לחלק את המרחב?"
- הגזירה של מישהו נקרעת בטעות. "זה נקרע. זה מאכזב. אפשר לתקן את זה, או שנכין חדשה?"
- ילד אחד רוצה להוריד קישוט של מישהו אחר. "היא הכינה את זה. איך לדעתך היא תרגיש אם זה יורד?"
- מישהו רוצה לצייר משהו שלא מתאים לתבנית השמשית. "התבנית היא קיץ. זה חייב להתאים, או שיש מקום גם לרעיון שלך?"
23. להכין ולשלוח כרטיס ברכה
בחרו למי לשלוח אותו: סבא או סבתא, חבר, שכן. קפלו את הנייר, קשטו את החוץ, כתבו משהו בפנים. רשמו את הכתובת על המעטפה ביחד. ואז באמת לכו לשלוח אותו בדואר. רוב היצירות נשארות בבית. זאת הולכת לאנשהו.
חומרים: נייר, צבעי פנדה או טושים, מדבקות (לא חובה), מעטפה, בול
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- שני ילדים רוצים לשלוח אותו לאנשים שונים. "לכל אחד יש מישהו בראש. אפשר להכין שני כרטיסים, או להחליט ביחד?"
- מישהו רוצה לכתוב משהו מצחיק; השני רוצה שזה יהיה מרגש. "שני הרעיונות אמיתיים. יש דרך לכלול את שניהם?"
- ילד כותב כרטיס אבל מתבייש לשלוח אותו. "מרגיש קצת חשוף לשלוח משהו שיצרת. זה נורמלי. מה לדעתך האדם ירגיש כשיקבל אותו?"
- הכרטיס לא נראה כמו שמישהו קיווה. "זה יצא אחרת ממה שדמיינת. מה משהו שאתה אוהב בו?"
24. מגלשת המזרן
הורידו מזרן מהמיטה, השעינו אותו בזווית מתונה כנגד הספה, והשתמשו בכריות וכמה ספרים כדי להחזיק את הזווית יציבה. עכשיו יש לכם מגלשה. ההקמה לוקחת כמה דקות והיא תעסיק ילדים לזמן ארוך מאוד. הסכימו על הכללים לפני ההחלקה הראשונה.
חומרים: מזרן (מידת יחיד עובדת הכי טוב), ספה או קיר להשעין עליו, כריות וספרים לתמיכה
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- כולם רוצים להיות ראשונים. "יש לנו מגלשה וכולם רוצים להחליק בבת אחת. איך מתחלפים בלי שזה יהפוך לריב?"
- מישהו מחליק מהר מדי ונתקל באחר. "זאת היתה תאונה. היא נפצעה קצת. מה אפשר להגיד?"
- ילד אחד רוצה לשנות את הזווית אבל אחרים מרוצים ממנה. "אתה רוצה שזה יהיה יותר תלול. מה כולם חושבים? בואו נחליט ביחד."
- המגלשה מרגישה מפחידה מדי לאחד הילדים. "אתה לא חייב להחליק. אתה יכול לצפות. תגיד לה כשתהיה מוכן."
25. משחק קופסת האף של הליצן
קחו קופסה, ציירו פרצוף ליצן בחזית, גזרו חור במקום שבו נמצא האף. הפילו כדור פנימה. המשחק הוא להטות ולנדנד את הקופסה עד שהכדור נופל החוצה דרך האף. זה קשה יותר משזה נשמע. התחלפו בתורות, מדדו זמן זה לזה, הפכו את זה לתחרות, או נסו לשבור את השיא שלכם.
חומרים: קופסת קרטון עם מכסה או חלק עליון סגור, טושים, מספריים (לחיתוך החור), כדור קטן
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- ילד אחד מבין את זה מהר והשני עדיין מתקשה. "היא הצליחה מהר יותר. איך זה מרגיש? איזה טיפ אתה יכול לחלוק איתה?"
- מישהו רוצה להוסיף עוד חורים כדי להקל. "רעיון טוב, אבל כולם יסכימו לשנות את המשחק באמצע?"
- שני ילדים מתווכחים של מי התור. "שניכם שיחקתם פעמיים. איך אתם עוקבים?"
- מישהו מפיל את הקופסה מתסכול. "התסכול אמיתי. אתה רוצה לקחת הפסקה או לנסות שוב?"
26. משחק שרשרת צעדי הריקוד
שימו מוזיקה עם אנרגיה טובה. האדם הראשון עושה צעד ריקוד אחד. כולם מחקים אותו. השני עושה את אותו צעד ומוסיף משלו. כולם מחקים את שניהם. ממשיכים ככה. זה הופך לשרשרת שמתארכת ומצחיקה יותר ככל שהיא גדלה, ובסוף מישהו שוכח ונוצר בלגן. לא נדרש ניסיון בריקוד.
חומרים: מוזיקה (כל מכשיר), מספיק מקום ברצפה לזוז
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- צוחקים על הצעד של מישהו. "היא צחקה כשעשית את הצעד שלך. איך זה הרגיש? זה היה לצחוק איתך או לצחוק עליך?"
- ילד ביישן מכדי להוסיף צעד. "אתה לא חייב לעשות משהו גדול. אפילו צעד זעיר נחשב. מה זה יכול להיות?"
- השרשרת מתארכת מדי ומישהו שוכח. "השרשרת נשברה. זה בסדר, היא היתה ארוכה מאוד. נתחיל מחדש או נעשה גרסה קצרה יותר?"
- מישהו רוצה לדלג על הצעד של מישהו אחר. "כל צעד נחשב. גם אם זה קשה, נסה. זה המשחק."
27. באולינג בבית
סדרו בקבוקי מים בשורה (קצת מים בכל אחד עוזר להם להישאר במקום), סמנו קו זריקה עם נייר דבק, גלגלו כדור לעבר הפינים. מישהו צריך לסדר מחדש אחרי כל תור. התפקיד הזה אף פעם לא פופולרי, אבל להחליט מי עושה אותו זה חלק מהמשחק.
חומרים: בקבוקי מים מפלסטיק (6–10), כדור רך, נייר דבק לקו הזריקה
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- מישהו לא רוצה לסדר את הפינים מחדש (התפקיד הזה). "מישהו צריך לסדר אותם מחדש. איך מחליטים מי?"
- ילד כל הזמן מתקרב כדי לזרוק. "הקו זהה לכולם. להזיז אותו ישנה את המשחק לכולם."
- מישהו מפיל מעט מאוד פינים ומרגיש נבוך. "זאת היתה זריקה קשה. מה היית עושה אחרת בפעם הבאה?"
- שני ילדים חלוקים על כמה פינים נפלו. "ספרתם אחרת. מה יכול להכריע?"
28. כלי נגינה ביתיים והרכב מוזיקלי
אורז במיכל אטום הופך לשייקר. גומיות מתוחות על קופסה הופכות לגיטרה. סיר וכף עץ הופכים לתוף. ברגע שלכל אחד יש כלי נגינה, יש לכם הרכב. תחליטו מי המנצח לפני שמישהו מתחיל לנגן.
חומרים: מיכלים עם מכסה (לשייקרים), גומיות, קופסאות, סירים, כפות עץ, אורז יבש או פסטה
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- כולם רוצים לנגן בקול רם בבת אחת. "זה המון רעש. מה מנצח יכול לעשות כדי לעזור?"
- מישהו רוצה את התוף אבל מישהו אחר כבר תפס אותו. "שני אנשים רוצים את הכלי הרועש ביותר. איך מחליטים?"
- כלי אחד נשמע הרבה יותר טוב מאחר. "השייקר שלך נשמע יותר מגניב. זה הוגן? כל כלי חייב להישמע שווה?"
- ההרכב רוצה להופיע בפני הורה שעסוק. "הם אמרו שיקשיבו עוד חמש דקות. מה אתם עושים בזמן ההמתנה?"
29. קופסה תחושתית
מלאו מיכל גדול או גיגית פלסטיק באורז יבש, פסטה או עדשים. הוסיפו כוסות קטנות, כפות, חיות צעצוע, מה שנראה מעניין. הכי טוב לילדים צעירים, אבל הגדולים תמיד נמשכים לשם בסוף. כלל אחד: מה שנכנס למיכל, נשאר במיכל.
חומרים: מיכל פלסטיק גדול, אורז יבש או פסטה או עדשים, כוסות קטנות, כפות, צעצועים קטנים
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- ילד אחד חוטף צעצוע שהשני השתמש בו. "היא השתמשה בכוס הזאת. במה אפשר להשתמש בינתיים עד שתתפנה?"
- אורז נשפך על הרצפה. "זה נשפך. זה קורה. בואו נאסוף בחזרה מה שאפשר."
- ילד גדול יותר משתלט על המיכל ולא משאיר מקום לקטן. "גם היא רוצה לשחק. איך שניכם יכולים להיכנס?"
- ילד אחד כל הזמן ממלא את הכוס של השני ושופך אותה. "היא ביקשה ממך להפסיק. מה זה אומר?"
30. העיתון המשפחתי
תנו לכל ילד מדור: חדשות, מזג אוויר, ספורט, קומיקס, מתכונים. כתבו וציירו את סיפורי השבוע שלכם: מה קרה, מה היה מצחיק, איך היה מזג האוויר, מה מישהו הכין לארוחת ערב. קפלו את זה כמו עיתון וקראו אותו בקול לכל המשפחה בסוף. זה תמיד יותר מצחיק ממה שמישהו ציפה.
חומרים: נייר (גדול יותר עדיף, A3 או A4 מקופל), עטים, צבעי פנדה, סרגלים (לא חובה)
אתגרים רגשיים-חברתיים:
- מישהו רוצה לכתוב על ריב שהיה. תנו לו. "זה היה חלק מהשבוע שלך. איך אתה רוצה לתאר את זה?"
- שני ילדים רוצים את אותו מדור. "שניכם רוצים לעשות קומיקס. אולי כל אחד יעשה רצועת קומיקס אחת, או שתחליטו אחרת?"
- המדור של ילד אחד הרבה יותר קצר מזה של השני. "שלך קצר יותר. זה מפריע לך? מה אפשר להוסיף?"
- מישהו כותב משהו על אח או אחות שהם מתביישים בו. "כתבת עליה. היא לא אוהבת את זה. מה אפשר לעשות?"
למה ימים גשומים באמת מועילים
האילוץ להישאר בבית יוצר משהו בעל ערך: הילדים לא יכולים לברוח לפעילויות נפרדות. הם חייבים להבין איך להיות ביחד.
חלוקת חומרים מוגבלים, המשא ומתן על מרחב, התסכול מתוכניות שמשתנות. אלה בדיוק המיומנויות שהם צריכים לבית הספר, לחברויות, לחיים. ימים גשומים נותנים לנו תרגול מרוכז.
בשבוע שעבר, אחרי צהריים ארוכים בבית, הבן שלי אמר לאחותו: "בהתחלה לא אהבתי את הרעיון שלך, אבל הוא עבד יותר טוב משלי."
זה לא משהו שהוא היה לומד אם פשוט היינו מדליקים מסך. היום הגשום נתן לנו את המתנה של להיות חייבים לפתור את זה ביחד.
שאלות נפוצות
ש: מה ילדים יכולים לעשות בבית ביום גשום?
ת: יותר משחושבים. התחילו במשהו עם הידיים: מבצר שמיכות, בצק משחק, ציור בצבעי מים, או פאזל. אם יש לכם כמה ילדים, נטו לכיוון פעילויות שדורשות שיתוף: לבנות לגו ביחד, לאפות, או לעבוד על פרויקט. המטרה היא לא למלא כל דקה; היא לתת להם משהו ששווה לפתור ביחד. ברשימה הזאת יש 30 אפשרויות, מהרגוע והשקט ועד הפעיל והמבולגן.
ש: איך משעשעים ילדים כשיורד גשם?
ת: במקום לתכנן עבורם הכול, הקימו תרחיש פתיחה פשוט ותעשו צעד אחורה. פרשו שמיכה וחטיפים לפיקניק בבית. שימו כמה קופסאות קרטון על הרצפה. הקימו צבעי מים ונייר. ילדים לרוב משחקים הכי טוב כשההקמה מינימלית והתוצאה פתוחה. פעילויות מובנות כמו משחקי קופסה או אפייה עובדות הכי טוב כשהאנרגיה גבוהה ויש לכם זמן להיות חלק מהן.
ש: מהן פעילויות קלות ליום גשום לפעוטות?
ת: בצק משחק, ציור פשוט בצבעי מים או באצבעות, הטבעות עלים עם צבעי פנדה מקולפים, וחקירה תחושתית עם חומרים בטוחים מהבית — כל אלה עובדים מצוין לפעוטות. שמרו על חומרים פשוטים והישארו קרובים. הפעילויות הטובות ביותר לפעוטות הן אלה שבהן התהליך הוא העיקר — למעוך, ללחוץ, למזוג, למיין — ולא תוצר מוגמר. גם הפיקניק בבית הוא מועדף, כי הוא הופך את ארוחת הביניים לאירוע.
ש: איך עושים יום גשום כיף לילדים?
ת: הנמיכו את הציפיות לאיך שהיום צריך להיראות. פרויקט אחד טוב וארוך — עולם בקופסת קרטון, מופע בובות, אפייה, ספר קטן משותף — מספק יותר מחמש פעילויות חפוזות. תנו לילדים להוביל אחרי שהקמתם את הסביבה. תגידו כן לבלגן. היום לא צריך להיות מתוזמר בצורה מושלמת כדי להיות יום טוב.
ש: מהן פעילויות ליום גשום שלא דורשות מסכים?
ת: כמעט כל מה שברשימה הזאת. הקלאסיקות מחזיקות מעמד יפה: פאזלים, משחקי קופסה, ציור, אפייה, בצק משחק. אפשרויות פחות מובנות מאליהן: מטוסי נייר עם תחרות מרחק, אוריגמי ממדריך פשוט, סיפור בתורות שבו כל אחד מוסיף משפט אחד, או תכנון והעלאה של מופע בובות. לילדים גדולים יותר, לכתוב ולאייר ספר קטן ביחד יכול להימתח על פני צהריים שלמים.
ש: מה עושים עם ילדים שתקועים בבית כל היום?
ת: סובבו בין סוגי פעילות. משהו פיזי (מסלול מכשולים, מטוסי נייר), משהו יצירתי (ציור, בצק משחק, עולם בקופסת קרטון), משהו חברתי (משחקי קופסה, בנייה משותפת, בישול ביחד). אל תתכננו כל שעה. השאירו רווחים. שעמום הוא לרוב מה שמוביל לרעיונות היצירתיים ביותר, במיוחד כשיש חומרים בהישג יד.